הערות לסיום

עדיין נטוש הדיון על מהות תפקודם של מוסדות אלה בשלבי הקיום האחרונים של יהדות גרמניה, אך אין חולקים על עצם הרציפות הפרסונאלית בהנהגתם . היו אלה אותם הפרנסים, שניהלו את חיי הציבור בקהילות ובארגונים היהודיים עוד לפני עלות הנאצים לשלטון : רובם יהודים נכבדים משכבת הבורגנות המבוססת ומשכיליה, מושרשים בגרמניה מדורי דורות, שהתגאו בשורשיותם ב"מולדת" ובשרתם אותה בשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה . בשנים 3391­ 1938 הם היו בין מקימי המפעל המרשים של עזרה הדדית יהודית, שהקיף כמעט את כל תחומי החיים ­ מארגון ההגירה, ההכשרה המקצועית, פעולות החינוך והסעד ועד לפעילות תרבותית ענפה . מהירות ארגונה ופרישתה של פעילות מסועפת זו ראויה להערכה מיוחדת דווקא על רקע תהליכי ההתפוררות הארגונית וההתבוללות הרוחנית והדתית המתקדמות, שאפיינו את יהדות גרמניה שלפני ,1933 אולי יותר מכל תפוצה יהודית אחרת בעולם . ההיסטוריוגרפיה לעתים לא כל כך מודעת לתמורה העמוקה והכואבת שעברה על יהודים מתבוללים אלה ומנהיגיהם, על הכרתם העצמית ועל תודעת זהותם, אחר עלות הנאצים לשלטון . עוד פחות מזה מודעים לעובדה, שאת חלק הארי של האמצעים הכספיים, שנ...  אל הספר