תנועות הנוער הציוניות בווינה בשנים 1939-1938

לא חיה מעוניין בשליחים של "החלוץ" . הוא ביקש לכתוב מן הארץ דברים ברורים, שיחייבו את המשרד הארצישראלי לפעול, כדי לאפשר לשליחים חדשים להגיע . 6 נבואתו של השליח החדש מזכיר "החלוץ" באותה עת היה וילי ) זאב ( ריטר . באוקטובר 1938 הודיע לארץ, כי למען קליטת ההמונים עומדים לערוך סמינר של "החלוץ" ל­ 400 איש ומחכים בכלי ו ן עיניים לשליחים החדשים, שכבר דובר עליהם זה חודשים, כדי שישתתפו בהדרכה . ואכן, ב­ 18 באוקטובר הגיע ­ וזמן רב היה היחיד ­ השליח מטעם הקיבוץ המאוחד, יוצא נצ"ח מלטביה, משה או ורבוך­אגמי, איש כפר גלעדי . 7 כבר נאמר כאן, כי בווינה קדמו פוגרומים לליל הפרעות של נובמבר בגרמניה . משה אגמי כתב, כבר באוקטובר, ימים ספורים אחרי שהגיע : בקיבוץ הגדול שלנו בעיר ) הכשרה קיבוצית, בית­חלוץ, שנקרא "הקיבוץ העירוני" ( , נפצעו מספר אנשים . קן אחד של נצ"ח נחרב ונערים הוכו . . . המציין ביותר את מצב היהדות כאן בהמוניה ­ מבוכה ויאוש, מתוך הרגשה של חוסר מוצא, והעיקר ­ פחד . על מאות ואולי אלפים יהודים הוטל לעזוב את המדינה במשך זמן קצר . אין פה ממה להתקיים, אין איפה לדור . 8 למחרת פוגרום נובמבר כתב, שבשלוש ק...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית