בנובמבר 1938 שוב לא ניתן היה למצוא מקלט בגרמניה פנימה . השלטונות הגרמנים הפכו את ההגירה לאחר הפוגרום להגירה כפויה, היהודים הפכוה לבריחה . בריחה שפירושה יציאה לכל מקום שניתן, בכל דרך ובכל מחיר . במה אם כן ניתן לראות שוני בתגובת פעילי תנועות הנוער החלוציות, במיוחד "הבונים", "מכבי הצעיר", "השומר הצעיר", "ורקלויטה" ובח"ד ? יש לזכור כי ההגירה, שהיא למעשה בריחה, דורשת מאמץ רב, הכרעות קשות ומתח רב . מעטים בלבד יכולים בשעה כזו לדאוג לזולת . המוסדות המרכזיים של יהודי גרמניה עברו ממוסדות נבחרים לגופים ממונים, המקבלים הוראות . אף אם הוראות השלטונות, להגביר את ההגירה, לא סתרו באותו זמן את האינטרס של יהודי גרמניה, היו המוסדות נתונים ללחץ וחרדה . בתוך כל אלה היו רק מספר גופים שהתפנו לדאוג לזולת . היו אלה עליית הנוער ואיתה הגופים לשליחת ילדים לחו"ל תנועות הנוער . עבור תנועות הנוער הייתה משמעות השינוי לא שינוי טכני בלבד, אלא שינוי בתפיסת תפקידם בקהילה . השינוי הזה לא בא בנקל ואף לא התקבל על דעת כולם בגרמניה ובארץ . הכוונה לחיפושי הדרך להפוך מתנועה של מעטים, שעיקר תפקידה לחנך צעירים שיתרמו לבניין האר...
אל הספר