הפוגרום של "ליל הבדולח" בזיקתו למדיניות הפנים והחוץ הנאצית בסוף 1938

נקמח או תגמול כלשהם . הפעם נוצל רצח פום­ראט לפעולה אנטי­יהודית נרחבת ומכרעת, בשורה של מעשים שהפוגרום עצמו היה הראשון בהם . בהזדמנות זו הונחתה על יהדות "גרמניה הגדולה" מכה אנושה . ההבדל בין שני המקרים נעוץ בשינוי הנסיבות, הן ביחסי החוץ של הרייך הגרמני והן בענייני הפנים . כפי שכל המדיניות האנטי­יהודית עמדה בזיקה הדוקה להתפתחויות בתחום המדיניות הכללית של הרייך, כך גם המקרה הספציפי, של הפוגרום בנובמבר, אחוז וקשור בנסיבות המיוחדות, שבהן הייתה נתונה גרמניה הנאצית באותה שעה . ואין לשכוח, כי האנטישמיות הגזענית והבעיה היהודית היוו את אחד הצירים המרכזיים למהותם וקיומם של התנועה הנאצית והרייך השלישי . יש מקום לבדוק, אם כן, את הזיקה בין הפוגרום ומדיניות החוץ הנאצית באותה תקופה . מאז ראשית המחקר ועד לחיבורים שהופיעו בעת האחרונה, עמדו ההיסטוריונים על הקשר בין הסכם מינכן לבין הפוגרום 1 . הסכם מינכן תרם לעליית יוקרתו ומעמדו של היטלר, הן בתוך גרמניה וחן במערכת הבין­לאומית . צימברליין חשב, כי הסכם מינכן והמסמך הבריטי­גרמני, שחתם עם היטלר ב­ 30 בספטמבר, 'יקרבו את בריטניה וגרמניה בדרך של שיתוף פעולה פוליט...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית