תחריש ! " . הוא היה בראור;ן, משכיל ואיש אשכולות . בנו, אידל, שהיה מגיד, מתרגם ומחבר ספרים, כתב ספר שהיה נר לרגלי החוגים הציוניים בשם "ילקוט ארץישראל" . לספר הזה הקדים מבוא אחיו, הרב צבימנחם, אביו של אהרן . בשנת 1914 עתידים גם הם, הרב צבי מנחם, אשתו אסתר וילדיהם, לעלות לארץ . היו קשיי הסתגלות, קשיי פרנסה, אך האם, שהיתה בעלת תושיה, פתחה ביתמלון בביתם שנבנה ברח' מונטיפיורי שבת"א הקטנה, בקירבה לבית הסופר אחדהעם והגימנסיה "הרצליה" . והאב, הרב המשכיל והנאור, היה למורה בבי"ס "תחכמוני", מורה ומגיד בביתהבנסת . אהרן למד תחילה בביה"ס ''תחכמוני", אך התעקש לעבור לביתספר חילוני ונענה : המשיך לימודיו בגימנסיה "הרצליה'' . בשנת ,1917 ימי הגירוש של יהודי יפו ע''י התורכים מ"אחוזתבית" וממושכות הדרום לאיזור שמעבר לחדרה, נפגש אהרן בן ה ,16 שגם משפחתו נמנתה עם המגורשים, עם הפליטים . ראה אותם במצוקתם, בהשפ לתם ובחוסר המוצא שלהם . הוא הזדעזע מן הקיטוב ששרר בציבור היהודי הקטן . מאד התרשם מהחלוצים ומהצעירים הרגישים שניסו לעזור . עם אלה נמנה גם הסופר יוסף חיים ברנר, שאישיותו ריתקה את הנער ועשתה עליו רוש...
אל הספר