לשיתוף בין-קיבוצי

השער לאיחוד הקיבוצי ייפתח לא על­ידי נסיונות של הכרעות אנוסות, מבפנים ומבחוץ, לא על­ידי זלזול בערכים ובתחומי השוני של תכני­הגשמה, כי אם על­ידי התקרבות ושיתוף שייבחנו בםיכומי­מעשים ובכיווני­דרך לעתיד . ואם כן הדבר בזרמים רעיוניים­פוליטיים ­ על אחת כמה וכמה כן הוא כשמדובר בבנין חברת אדם, כוללת ומקיפה, כתנועה הקיבוצית . נסיונות השיתוף בתנועה הקיבוצית נכשלו בעבר פעמים אחדות לא בשל מיעוט תחומי שיתוף אפשרי, כי אם משום הנסיון "להטיל אחדות"­יתר במקום שאיננה . חבר­הקבוצות, בשלבו הראשון, היה מיוסד על שיתוף, אמנם רופף . החבר הקיף, על בסים תכנית מינימום, את כל הישובים הקבוצתיים­הקיבוציים, מהם שהיוו קבוצות עצמאיות ששללו והתנגדו לארגון תנועתי מחייב ומהם שהיו מאורגנים במסגרות כלליות ­ כגדוד­העבודה, קיבוץ­עין­חרוד, השומר­הצעיר, חבורת­העמק . חבר­הקבוצות הכולל הזה הושבר ונתפלג, כאשר ניסה להטיל הכרעת רוב לפסילת זכותו של קיבוץ­עין­חרוד להתוות, על פי הכרתו ותכניתו, את דרך גידולם ומבנה משקם של ישוביו . בניגוד לדעת קיבוץ עין­חרוד, ביקשו מוסדות החבר לאסור על יגור, שהיתה אז ישוב קטן מאד, להתאחד בדרך לגידולה עם ...  אל הספר