חוק "החינוך הממלכתי"

עכשיו פונים עורף ליקר ביותר . מה נשתנה מאזו הן סכנת הקסרקטיניות, זו שמפניה התריע ברל כצנלסון, . לא פחתה בימי מדינת ישראל ­ זאת יודעים לצערנו כולנו . הקטבים הסוציאליים בישוב לא נתקרבו . הויכוח ההיסטורי שבין תנועת­הפועלים והציונות הכללית הבעל­ביתית לא נסתיים, ואין בכוחה של קואליציה לגשר על­פני ניגודים תהומיים בעין . הבורגנות בארץ לא ויתרה על מעמדה ויצריה, עדיין לא השלימה עם אידיאלים המוליכים לשלטון העבודה בארץ, אינה מוכנה להסגיר את מבצריה, לחסל את מכשירי הניצול שבידה, ואפילו לא את מכשירי המפטרות וההתעשרות הקלה . אדרבא, בצל השלטון תגביר חילים . אנו מכירים את תולדות החינוך בארץ, כיצד קם המפעל ­ יש מאין . למעמד הפועלים בראשיתו עדיין לא היו ילדים ולא היה לו בית­ספר משלו . אבל בקרב ציבור המורים, נושאי החינוך, היו אנשים בעלי שאר­רוח, קרובים לתנועת הפועלים; לרבים מהם היתה זיקת­ממש למפלגות הפועל­הצעיר ופועלי­ציון . הן נזכור שגם ברנר היה מורה בגימנסיה "הרצליה", ומורים שונים היו פעילים בתנועת­העבודה ובבמותיה . ואותו בית­הספר גם תרם מעט מתלמידיו לחיי העבודה, ולאחר מכן גם קמה במסגרתו תנועה בעלת אופי...  אל הספר