אדמת ישראל - לרשות פיתוח או למכירה?

האם מגיע לבעלים הנפקדים תשלום בעד הקרקע במחירה ה"מקובל" בשוק ? פחות­מכול נתפס כותב הטורים האלה להנחה כי אפשר מבחינה מוסרית, מעשית, תכליתית או פוליטית לקפח את הערבים, בעלי הקרקע לשעבר, על אף כל אשר עבר עלינו . בו­בזמן אין שום הצדקה לכך כי מדינת­ישראל תפצה את הבעלים הקודמים לא בלבד בסכומים הנובעים מערכם האמיתי של נכסיהם, כי אם מ"תוםפת הערך" הבלתי­טבעית ובלתי­מוצדקת הבאה כתוצאה מהספסרות בקרקעות­הארץ בעבר וכתוצאה מעליית היהודים לארץ בעבר ובעתיד . המחיר שיש לחשב לצורך תשלום­פיצויים צריך להיות "נורמאלי", היינו לפי הערך הנכון של הקרקע, לפי חישוב הוצאות הייצור והעיבוד בארצות בעלות רמת­התפתחות דומה . חשבון כזה, אפילו הוא תיאוריטי, ניתן להיעשות בתנאי שהקרקע יא תוצא בכלל למכירה, אלא תישאר ברשות המדינה או העם . כל חשבון של מכירה יהיה צמוד למחירים ספקולטיביים קיימים . אף אם תיעשה המכירה בעקיפין, באמצעות "יד שלישית", יקבע הדבר למעשה שיעורים לגובה תביעות . ואף אם יינתן להתחמק מהם במקצת, תיגרם מרירות, ויופיעו צורות חשבון מסולפות, שאינן לכבוד המדינה, ובעיקר ייווצר מתח­תשלום מופקע ובלתי­מוצדק לבעלי נכסי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית