אנו זוכרים את הבטחת טרומן לעליית מאה אלף יהודים : הבטחה זו מכוונת היתה באותם הימים לבלום את מאבקנו על עצמאותנו; אנו זוכרים את ימי לייקסאכסם בנובמבר 1947 כיצד אירגנו האמריקנים כוחות נגדנו עד הרגע האחרון, ורק בלחץ יהודי מבפנים ובלחץ עמדת בריתהמועצות נאלצו לשנות שיקוליהם ועמדתם . וגם לאחר שהסכימו לתמוך בעצמאותנו, היתה עינם צרה בגבולות המיועדים לנו, ולחצו לצמצומם . ושוב ניסו, לאחר ההכרעה בארים, לבטל את ההחלטה . אנו זוכרים ועדות אנגלוסאכסיות ומסקנותיהן, ואת הלחץ לעכב הכרזת המדינה, ואת התביעה לוותר על הנגב . אנו זוכרים כיצד בימים של מאבקדמים קשה, בעוד האמברגו האמריקני שריר וקיים, אילצונו להחזיר צבאותינו ודיברו אתנו על קוהרוחב 31 כקו התוחם את גבול מדינתנו . זוכרים אנו את דיבורי "העצות הטובות'' על צמצום גבולותינו, על ויתור על הגליל ובו' . גם כיום הזה מחפשים הם דרכים לפגוע בנו, בריבונותנו ובגבולותינו בדרכים של הסכמישלום ותנאי עזרה . קיימות ועומדות ההצעות של קיצוץ בתחומה ובעצמאותה של ארץ ישראל בשטחים משטחים שונים . האם זהו מקרה אחדי האם היה זה דבר חדפעמיי זה היה קו מתמיד, גם אם שורט...
אל הספר