לא הצטרפו אלינו, אשר לא העזו לעשות את הצעד אלינו או חזרה אלינו . נפתח את הדלת, וראינו : רבים יבואו ! אלה הבאים, הקשישים, שאנחנו כלכך חרדים מפניהם, יפתרו הרבה משאלותינו, מסיבוכינו, גם חלק משאלה זו של התעשיה . האמנם אנחנו כולנו עודנו כלכך צעירים, עד אשר הננו חרדים לקשישות ? יפתרו את שאלותינו גם ילדיהם, אלה הילדים "המכבידים" עכשיו על הקליטה, כי כוח ילדינו הוא הכוח המבטיח את העתיד . והאמנם כה רב מספר ילדינו, עד להכבדה ? זהו בעיני הענין העומד בפתח הדיון . ולאחר זה אנסח שתי הנחות כוללות : א . שום צמצום של האפשרויות השפונות במשק שלנו, בעקב גורמים חיצוניים כלשהם שאנחנו יכולים להתגבר עליהם; ב . שום ניצול, או שימוש להנאתנו ולרווחתנו ) לא להרחבתנו, כי אם לרווחתנו ( בעודפים מעבודת חברים שאינם חברים לקיבוצנו . ועל בסיס זה מסקנות : אין זכות לשום משק ולשום מפעל להתפתח במסגרות החורגות מגדר נכונותו לקלוט חברים . כל ישוב המפתח את המפעל צריך לדעת שרק באין ברירה ובאונס הוא רשאי לפתח אותו באמצאות "שותפות" וצירוף כוחותעבודה מחוצה לו . באונם במידה שאין חברים מצטרפים אליו . אך בה במידה שיימצאו חברים כא...
אל הספר