פרק ט"ז: סיכום והשוואה

שעת השחרור ­ האנטישמיות בקרב העמים המארחים לא דעכה אלא גברה . 5 מכאן נבע הרצון העז לעזוב את המקומות שבהם היהודים נרצחו או הופקרו ולבנות הרחק מהם את חייהם מחדש, במקום שיוכל להבטיח סיכוי לביטחון ולעצמאות . 6 בפרק על שיקומה של יהדות הולנד הדגשנו את השאיפה החזקה בקרב שארית הפליטה, עם השחרור ב­ ,1945 לעזוב את הולנד בכל ההקדם ולעלות לארץ­ישראל . זאת היתה גם שאיפתה הנחרצת של הנהגת ועדת התיאום, שהיתה מורכבת ברובה מציונים . זו דאגה אמנם לשיקומה של שארית הפליטה ­ שממשלת הולנד התנכרה לה במידה רבה ­ אבל לא האמינה, שיש טעם לבנות מחדש את התשתית ההרוסה, אלא יש לחתור לעלייתם של השרידים לארץ, בטרם יתחילו להתבסס מחדש במקום . 7 מצב זה לא היה שונה ביסודו מן המצב באירופה המזרחית . שכן מאז תחילת השחרור של פולין וליטא, במחצית ,1944 החלה התארגנות יהודית נפרדת שריכזה את מכלול הפעילויות בכל תחומי החיים, וגם כאן השתדלו להדריך את היהודים ששרדו ליציאה מהירה, בטרם יווצרו דפוסים של ישיבת קבע . 8 אך טבעי הדבר, ששרידי החלוצים היו הראשונים לעזוב את מקומותיהם ולנוע לעבר ארץ ישראל . תנועה זו החלה למעשה למחרת השחרור ולאחר...  אל הספר