פרק י"ג: הולנד ויהודיה לאחר השחרור

ומאידך גיסא, הדגשת הזהות היהודית גם ­ ואף בעיקר ­ במובן הלאומי, וקריאת תיגר על סביבה מנוכרת, שיש להיפרד ממנה ולעזבה גם באופן פיסי . בין קטבים אלה היתה אמנם קשת רחבה ומגוונת של תגובות ודעות, אבל היה חסר לחלוטין אותו שוויון הנפש לגבי זהות והשתייכות, שאיפיין מספר הולך וגדל של יהודי הולנד לפני 1940 . מהלך השיקום מדיניותה של ממשלת הולנד ש"לא להבדיל בין הולנדים להולנדים" ולא להכיר בבעיה יהודית מיוחדת, שנוצרה עקב הנסיבות ­ עברה כחוט השני בכל החלטותיה ומעשיה . מדיניות זו הפלתה לרעה כמעט לגמרי את שארית הפליטה, שלא נותרה לה תשתית כלשהי לחזור אליה . 20 לא בכדי כללה ועדת התיאום, כבר בעת הקמתה, את כל תחומי החיים בתכנית פעולתה . שכן התאמתה תחושתה, ששארית הפליטה תעמוד לבדה במערכה על השיקום ויהיה צורך לטפל לא רק באותם עניינים, שהממשלה הוציאה אל מחוץ לתחום פעולתה, אלא גם בלא מעט עניינים שהיה מחובתה של הממשלה לטפל בהם והיא התנערה מחובתה זו . גישה זו של ועדת התיאום ) שעברה ב­ 12 ביולי 1945 מאיינדהובן לאמסטרדם ( נבעה לא מעט מהעובדה, שהוועד הפועל שלה היה מורכב ברובו מציונים, שהשתייכו לזרם הרדיקאלי בתנועה ה...  אל הספר