פרק ג: החברה היהודית בהולנד במאה ה-20

מיהודי הולנד בערים הגדולות, שיעורם בערים שבהן יותר מ­ 20,000 תושבים גדל ל­ 0 / 80 . 78 בתחילת המאה ול­ 0 / " 6 . 90 ב­ 1930 ) מכלל היהודים התגוררו 0 / 80 . 55 באמסטרדם בלבד ( . במקביל לכך ירד באותה תקופה שיעור היהודים בערים הקטנות ) בנות 000,5­ 20,000 תושבים ( מ­ 0 / 120 ל­ 0 / 60 . 7 ובישובים הכפריים ) פחות מ­ 5,000 תושבים ( מ­ 0 / 70 . 5 ל­ 0 / 60 . 1 . בשני שלישים בקירוב ) 0 / 30 . 62 ( מ­ 1,078 הרשויות המקומיות בהולנד, לא נמצאו יהודים כלל . 3 הנתונים מצביעים על כך, שיהודי הולנד היוו קבוצה נפרדת לא רק מבחינה דתית אלא גם מבחינה דמוגרפית ומאפיין אותם תהליך מואץ של אורבניזציה, שהקדים את כלל האוכלוסיה . לתהליך זה נלוו תופעות שונות, כגון נישואים מאוחרים יותר, ירידה בשיעורי הילודה ועלייה בתוחלת החיים, וכתוצאה מכך ­ הזדקנות האוכלוסיה . דבר זה בולט במיוחד כאשר משווים את התפלגות הגילים בקרב שתי האוכלוסיות : בשנים 0091­ 1930 פחת שיעורם של השנתונים עד גיל 19 בקרב היהודים ב­ 0 / 90 . 12 ואילו בקרב הלא­יהודיים ב­ 0 / 40 . 4; כמו כן עלה שיעורה של האוכלוסיה המבוגרת ) מגיל 50 ומעלה ( ב­ 0 / 20 . 8 ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית