החוקרים, לא קיימת דרך אחת לחוות אובדן ולעבד אותו, אלא האבל הוא חוויה אישית של אדם מסוים במערכת יחסיו עם המת . בספרו אבל ומלנכוליה 2 מתייחס פרויד לתהליך ההתאבלות . הוא מבחין בין שתי תגובות לאובדן : הראשונה - אבל, שהוא מצב נפשי שבו האָבֵל שקוע רגשית בזיכרונות וברגשות הנוגעים למת . תהליך זה דורש זמן, ומאפשר לאדם האָבֵל להפנים באופן הדרגתי את הסופיות של הקשר עם המת . כאשר תהליך זה עובר בהצלחה יכול להיווצר הדה-קתקסיס, שהוא התרת הקשר עם המת, באמצעות שחרור האנרגיה הליבידינלית שהייתה מושקעת במת ובקשר אתו . כך יכול האָבֵל להשקיע אנרגיה זו במערכות יחסים אחרות . פרויד ראה את התהליך הזה כמהלך הנורמטיבי והבלעדי שמבטא תגובה מסתגלת לאובדן, ושמאפשר לאבל לחלוף לאחר פרק זמן מסוים . כאשר קיימת הפרעה להתפתחותו של הדה-קתקסיס מתפתחת התגובה האחרת - המלנכוליה . מלנכוליה נובעת מעמדתו האמביוולנטית של האדם כלפי האובייקט שאבד, מתאפיינת בהסתלקות מכל עניין בעולם החיצוני, באובדן היכולת לאהוב ובפגיעה בדימוי העצמי של האדם האָבֵל . רינה לזר ( 2011 ) מסבירה את המלנכוליה כנובעת מהיעדר נפרדות מספקת בין האָבֵל ובין המת . כ...
אל הספר