יצחק פרנקנטל הוא אדם חובש כיפה שאינו חושש לפעול על פי האמת הפנימית שלו, גם אם לפעמים היא מרגיזה ומקוממת את הציבור הדתי שאליו הוא שייך, את חבריו לארגון שהקים ושאותו עזב, ואת הממסד הישראלי . הוא מנהיג בעל כריזמה בלתי רגילה, יזם ובעל יכולת מרשימה להוציא לפועל את הרעיונות שבהם הוא מאמין - דעתן שחייב שהדברים יתנהלו בדרך שלו . הוא מדבר בשטף, בהיר מאוד, אינו חושש לחשוף את כאביו, את אכזבותיו ואת תסכוליו, אך גם את אמונותיו ואת היצמדותו ל"צדקת הדרך" שממנה לא יסטה במילימטר . לאחר שאני קורא את תמלול השיחות בינינו אני מזהה חמישה מוטיבים עיקריים שעולים מהריאיון ומחליט להביא אותם במילותיו, בזה אחר זה . המוטיב הראשון : האובדן אריק נחטף על ידי אנשי חמאס . לאריק היו ארבעה שברי הליכה . היה לו מ"מ, ואריק והמ"מ בטירונות ישבו ביחד וקראו סולז'ניצין, וקראו מרטין בובר ומאוד התחברו אחד לשני, ואני לא צריך להגיד לך שמ"מ בטירונות זה האלוהים, והמ"מ אמר לאריק שהוא דורש ממנו לנסוע לחר"פ כדי שיראו מה קורה עם הרגליים, וכדי שלא יעשה לו נזק לכל החיים . אריק התנגד והמ"מ אמר לו שזו פקודה, ואריק נסע ולא היו אוטובוסים באותן ...
אל הספר