מבוא 25 מתושביו הקודמים באה שעת הכושר של אנשי המִנהל הרומי בארץ ישראל, וכך יכלו השלטונות לעצב את פניה היישוביים של ארץ יהודה כרצונם . בתקופה זו נוסדו בארץ יהודה ארבע ערים רומיות שיצרו מערכת עירונית הלניסטית / רומית סטנדרטית, ולהן הוכפפו השטחים החקלאיים שסביבן ; העיר אנטיפטריס לא תיכלל בסקירה שתובא להלן, שכן היא ממוקמת מצפון לאפיקו של נחל שילה ומחוץ לתחום הגאוגרפי שנחקר בספר זה . סביר כי בתקופה זו חלוקת הטריטוריות העירוניות בין ערי הפוליס בארץ יהודה נעשתה בהדרגה ובהתאם להתפתחות היישובית ושיקום השטח על ידי המִנהל הרומי . ראוי לזכור שרק בראשית המאה השלישית לסה"נ זכו כאמור שני מרכזים יישוביים, בית גוברין ( אלבתרופוליס ) ולוד ( דיוספוליס ) , למעמד של עיר פוליס מטעם השלטונות, אך ברור שהם היו מרכזים לתוצרת חקלאית כבר במאה השנייה . לעיר אמאוס ( ניקופוליס ) הוענק מעמד של עיר פוליס כשני עשורים לאחר מכן . יש לשער שמרכזים אלו התפתחו לצד מחנות של הצבא הרומי שהתקיימו בקרבת מקום ; ראו להלן את שרידי המחנה הרומי בערק ח'לה המצוי בסמוך לעיר אלבתרופוליס . שחזור הטריטוריות העירוניות של ערי הפוליס שפעלו בתק...
אל הספר