פרק א. אונטולוגיות מתחרות, סוגות מתחרות והומור ביצירה מה שלומך דולורס

רון גד ק- לב א ל ח ר 20 רק על צדו האחד של העמוד, הם מנוקדים ניקוד מלא, ונכתבים על פני שורות קצרות, המקוטעות — מבחינה גרפית — באופן לא מקרי, כך שהם מעוררים בקורא צורך להפנות אל היצירה "ציפיות ז'אנריות" שיריות 2 מדי כמה עמודים פזורים לצד הטקסט תצלומים בשחור-לבן, דווקא . שנעשו בידי א"ג בלוק כנראה בשנות השלושים של המאה . תצלומים אלה מתארים כולם דמויות של נשים צעירות ונושאים בחלקם אופי פורנוגרפי למחצה . אווירתם פרובוקטיבית מעט, בייחוד באופי הפנייה של הדמות המצולמת אל המתבונן, אך עם זאת גם אינטימית מאוד ונוגעת ללב . כריכת הספר ועמוד התוכן שלו, שבדרך כלל, על פי הפורמט הרווח של ההופעה של הפרגמנטים לזמן ולסדר הפעולות שהדמות הבדויה נתונה בהם . מבחינה אסתטית יש ביצירה זו כוח אטומיסטי של תבנית שלגלית וניטשאנית, אך מבחינה תמטית היא מקיימת רצף מחמיר, כמו בחיבורו של ויטגנשטיין . מכל מקום, משהו מהאופי הפסיפסי והדלגני של הדיבור ביצירה דורש מבנה פרגמנטרי, בדיוק כפי שההיקף התרבותי הרחב והשיחתי של שלגל, המאמץ העצום לדיוק מרבי של השפה של ויטגנשטיין, הדקונסטרוקטיביזם המטפיזי העקרוני של ניטשה דורשים תבנית כז...  אל הספר