חברי הקולקטיב . הדבר נכון במידה וההיענות הדיפרנציאלית מוצגת כתיגמול של קונפורמיות חברתית או תרומות הישגיות כלשהן, כמעין פרס על "התנהגות טובה" . דפוס זה עשוי כמובן לעודד את המוטיבציה להתנהגות קונבנציונלית . מכל מקום, פיקוח חברתי בקיבוץ הוא תמיד נושא מורכב וסבוך . מנגנונים פורמליים של פיקוח, כמו תקנונים רשמיים וסנקציות כתובות, מיושמים, תיאורטית, באמצעות גופי הדמוקרטיה הישירה . אולם שוויוניות שיתופית פירושה שטווח הסנקציות מצומצם . ניתן להטיל סנקציות על התנהגות לא מקובלת בהבאתה לידיעת הכלל ) על לוח המודעות או בעלון הקיבוץ ( , עלידי אזכורה באספה הכללית או גינויה בציבור . הליך זה של הטלת סנקציות מרתיע בשל אופיו הציבורי, אך הוא ננקט על ידי הקיבוץ רק במקרים קיצוניים, והסנקציה החמורה ביותר סילוק החבר מהקיבוץ נדירה עד מאוד, אם בכלל . בשנים האחרונות, עצם הגדרת המושג "התנהגות לא מקובלת" הפכה לנושאמחלוקת . הקיבוץ של ימינו הוא רבדורי, ומה שנחשב בעבר כנכון אינו מקובל עוד ככזה בעיני חברים רבים . חוגים חברתיים שונים בקיבוץ יוצרים מעוון השקפות אודות מה "נכון" . צורות של פיקוח חברתי בלתי פורמלי, ...
אל הספר