ביותר למפעל הציוני ההולך וקם בארץ, יכול היה להמשיך בהגשמת דרכו המיוחדת . זה מה שנקרא בפיו "עמידה לרשות", או "הקיבוץ צבא ההסתדרות" . ג . חסות פוליטית : כאשר היה נתון בתוך אקלים אידיאולוגי אוהד, שהוא היה חלק ממרכיביו הפעילים, יכול היה לפעול ביעילות להגשמת "תדמית ההגשמה" שלו . האתוס הכללי של דרך בניין הארץ, כפי שגיבשה אותו תנועת הפועלים ועסקה על פיו במעשה ההגשמה הכולל שלה, היה תנאי לפעול עלפי תוכנית שהוא יזם והגשים . הדומיננטיות של דרך תנועת הפועלים בארץ בשנות ה 30 וה 40 היתה מהתנאים העיקריים שאיפשרו את התפתחותו המיוחדת והאופיינית . ד . היותו חלק מהרוב הקובע : חלק מרוב פוליטי גדול, שליט בהסתדרות, היה מהתנאים שאיפשרו לו את ההגשמה של שיטתו . הוא לא הוצרך להילחם על שיטתו ללא תמיכה פוליטית, וגם אם זו ניתנה לו במשורה, עדיין היתה חשיבותה מופלגת . כל עוד היה הקונפליקט בין הצעותיו לדרך הכללית נסבל מבחינת השלטון הפוליטי, לא הופרע הקיבוץ מדרכו . מרגע שחרג ממה שהיה מקובל על אותו שלטון, נעשה יריב תחילה יריב סמוי, אחרכך יריב פנימי, ובשלב האחרון יריב שיש הכרח להגיע איתו להכרעה . בשנות ה 30 נתפש ...
אל הספר