כשהשלימה הנהגת הקיבוץ הארצי עם דרך העבודה והאימונים, העלו ערעור חדש : היה להם רצון לקצר את גיוס חבריהם בפלמ"ח ולהחליף את חבריהם בחברים אחרים לאחר שנה, כדי לא לנתק את החברים מביתם הקיבוצי, לא לחשפם להשפעות זרות משחיתות מחוץ לגדר קיבוצם . הם טענו, נוסף על כך, שבדרך זו יותר חברים יקבלו אימון צבאי מתקדם . התנהל ויכוח קשה בעניין זה . אנשי הקיבוץ הארצי ביקשו לקבוע "למגויסי הפלמ"ח תקופת שירות מוגדרת . מאיר יערי סבור היה . . . שנה אחת בערך . . . ב . הצעה לחילופיו, זאת אומרת, אנשי המשקים יחליפו את חבריהם בפלמ''ח . . . 102 ג . לארגן את המילואים ארגון טריטוריאלי . . . פירושן של הצעות אלה היה למעשה הפיכת הפלמ"ח למיליציה עממית" . 3" 1 התנגדות מזכירות קיבוץ לכל ההצעות הללו כולן, היתה נמרצת וחדמשמעית : ''אצלנו לא דובר על גיוס למשך שנה, אלא לכל תקופת המלחמה, ותקופת המלחמה עבורנו זה אתרי גמר המלחמה . " 40' יערי יצא להגן על דעת חבריו : מגייסים לפלמ''ח אנשים צעירים, הם צריכים גם להיות אנשי תנועה . האנשים נתלשו . . . סקיבוצם . . . הם לא יהיו יעילים גם מבחינה הגנתית . האנשים יושבים במשקים אחרים ) ולא שלהם...
אל הספר