באביב תש''ב אמר ישראל גלילי לסגל מפקדי ההגנה ש"הגיוס לצבא יש בו בדי לבייש את היישוב'' . 49 ימי אלעלמיין שיפרו את תמונת הגיוס, אך לא היה בהם כדי להפוך את היישוב למגויים לצורכי המלחמה . ההשתמטות למיניה היתה אופיינית באותם ימים לא פחות מההתנדבות . ס 5ר 7 / 7ל 777 / הגנוז מתאר את אווירת אותם ימים : ממשלת פלשתינה לא רק שלא עזרה . . . אלא שבמשרדיה ובעבודותיה הציבוריות מצאו להם מחסה משתמטים רבים . חולשת כוחו המדיני של היישוב התגלתה באייכולתו להשליט את משטר ההתגייסות ואת הסנקציות החברתיות כראוי לאורך ימים . מוסד פלוני וביתחרושת אלמוני ראו עצמם מוסמכים לפסוק בהלכות גיוס . מוסדות החינוך הגבוהים תבעו להבטיח להם מיכסת תלמידים שיוכלו לקיים את כיתותיהם, ואפשרויות שונות ניתנו לנוער לומד לדחות את גיוסו . 50 אפשר היה אז להבחין בייחודה של ההתיישבות העובדת, בניגוד בולט לגיוס במקומות העירוניים, שבמקרים רבים מאוד צריך היה לסחוט מתוכם את המתגייסים טיפיןטיפין ובאמצעים שונים ומשונים . ימי אלעלמיין חצו את היישוב בצורה בולטת בין החלק המאורגן בהסתדרות העובדים לבין החלק הלאמאורגן שהתנהג, במקרים רבים, כציבור...
אל הספר