מופלים לרעה, בעוד שכל חפצם היה להעלות את מפלגתם על דרך גבוהה יותר של הגשמת עיקריה החשובים ביותר . היה זה טבנקין שחש תחושה זו בצורה האינטנסי בית ביותר והקרין אותה על כל סביביו . עוד בשלב ההכנות לוועידה, כשנודע לו על ההתארגנות של חבר הקבוצות, של המושבים ושל העירונים נגד הקיבוץ, חש בבר כנרדף . חושיו אמרו לו שכל הוועידה הזו לא נקראה אלא כדי לעשות מעשה לינץ' בקיבוץ המאוחד . תחושתו המוקדמת התאמתה במשך הוועידה ונעשתה נחלתם של מרבית חברי מזכירות הקיבוץ . מה שהקצין ביותר את התחושה הזאת היה התייצבתו של בןגוריון לצד ברל נגד הקיבוץ . במגעיו עם הקיבוץ נהג בךגוריון בדרכים שונות מאשר במגעיו עם הכלל המפלגתי . בפגישתו עם מזכירות הקיבוץ הודה בגילוילב שלא הקיבוץ המאוחד אשם בהתארגנות הסיעתית במפלגה, אלא הוכרח להיסחף להתארגנות זו בגלל הסיעות העירוניות . אך ב''חוצות" המפלגה לא רק שלא חזר על דעתו זו, אלא האשים את הקיבוץ כאשם היחידי בהתארגנות הסיעות . הקיבוץ נאלץ להתגונן, חש בבדידות גדולה בתוך מפלגתו ואיבד את הנכס החשוב ביותר שהיה לו : הבטווון המוחלט שהוא מייצג את הביטוי המרוכז ביותר של רצון הכלל . חוסר בט...
אל הספר