ההסתדרות כ"מפלגת המעמד"

טית בארץ­ישראל . כך חש, למשל, בן­גוריון, שבישר : "את שלטון המפלגה . . . ירשה הדמוקרטיה המעמדית . '' 2 כל פועל הריהו נתין ההסתדרות תחילה, מה שנוטל ממילא את טעמן של המפלגות המסורתיות . "הבסיס המוסרי של ההסתדרות הוא לא שוויון המפלגות אלא שוויון החברים . " 3 איגוף הפועל הצעיר הצליח . אחדות העבודה הצליחה לרתום אותו למסגרת מכשיר ההגשמה המשותף בזכות מצע משותף של עקרונות פעולה שהיו למסגרת מחייבת לכלל הפועלים כולו . היה לזה מחיר כבד שעליו עוד ידובר . ואומנם, חרף המחלקות הפנימית נשארה ההסתדרות מעין "מפלגת המעמד", בית בטוח, גג נותן חסות לכלל הפועלי מכל הזרמים . היא גם ידעה להתלכד לפעולה משותפת כנגד כל מי שהתנכל לה . ההצלחה המהירה של ההסתדרות להתקבל, בעיני כל חבריה, כממלאת כל התפקידים של מעמד העובדים, המעמדיים והקוםנטרוקטיב­ "ס, יצרה בעיה דוחקת, בעיקר באחדות העבודה, לנמק את קיום המפלגות בתוכה . כאמור, הקמת ההסתדרות בישרה, באופן אוטומטי, את ירידת ערכה של המפלגה . כעיני חברי אחדות העבודה היתה כל מפלגה "רע מוחלט",4 סמל לחוסר מעש ופטפטת . משקמה ההסתדרות הם נמצאו לפתע במצב של מי שיש בידו פחות מחצי תאוו...  אל הספר