"איחוד התנועה הקיבוצית"

ההסתדרותי; אך אל לכם לרוקן את ההסתדרות מפעולה על­ידי פעולותיכם העצמיות . ה"חירות" שהותיר ברל ל"גושים" הצטיינה בדרישה לענוות­רוח מצידם, לוויתור גמור שלהם מלהשתתף כגוף במאבקים ציבוריים . אפשר להבין איר ברל, יוצר מנגנון ההסתדרות, תבע תביעה כזו . קשה להבין איך ברל איש הרוח תבע אותה בקיצוניות גדולה; ההסתדרות בעיניו כולה מתום; והקיבוץ ­ כולו חייב . ברל רצה בקיבוץ "אנדוטרמי", כחבר הקבוצות, ולא בקיבוץ "אכסוטרמי", מקרין להט ההולך למרחוק . הוא כתב : "התנועות ההתיישבותיות", "הגושים", אך ברי היה לכל שרק בקיבוץ המאוחד מדובר, לא בקיבוץ הארצי, שהיה מעין "יסוד אציל" שאינו ניתן להתרככות . היה ברור שמדובר באיחוד בין הקיבוץ המאוחד לחבר הקבוצות על­פי דרכו של חבר הקבוצות . כדי להשיג איחוד זה צריך היה להדגיש, קודם כל, שאין הבדלים בין שני זרמים אלה, להראות שמה שמציינים כהבדלים אינם אלא דברים טפלים ושוליים . אין הוכחה טובה יותר לכוונותיו האמיתיות של ברל מאשר מסמך קצר שחיבר, ואשר פורסם בעילום שם בקובץ הקיבוץ להל / מצה; "חבר חברים ­ חומר למצע" . על נסיבות בתיבתו כתב חיים בן­אשר : ערב אחד, לפני התכנס הוועידה בנע...  אל הספר