מחיר ההיענות לצורכי הכלל

לקחת כדוגמא את משק יגור : בחוברת שהוציא יגור ליובלו נמסר שבמשך 50 שנה עזבוהו 2,769 מבוגרים, חברים ומועמדים, 3,317 נוער וזמניים ששהו בו עת קצרה, ו­ 1,373 ילדים שנתלוו להוריהם, בסך­הכל 7,708 נפשות . 163 ביום יובלה מנתה יגור 827 חברים ומועמדים, 1,174 נפשות . 164 זהו יחס קרוב מאוד לתנועת האוכלוסין בדגניה ב­ 14 שנותיה הראשונות . היכולת להמשיך במעשה הקיבוצי על אף תנועת אוכלוסין שכזאת, היא שגזרה את התפתחות הקיבוץ לחיים . הקצב המסחרר של כניסה ויציאה במשקי הקיבוץ המאוחד בשנות ה­ 30 מעורר את השאלה, איך עמדה בזה החברה הקיבוצית ולא נתרסקה . ושוב יגור כדוגמא : ב­ 1935 נתקבלו ביגור 215 חברים, עזבוה 100 . 165 ב­ 1936 נתקבלו ביגור 163 חברים, ועזבוה 57 . 166 ב­ 1937 נתקבלו ביגור 62 חברים, ועזבוה 73 . 76' בסה''כ נכנסו ליגור בשלוש שנים 440 נפש, ועזבוה 230 . הפירוש החברתי של קליטת 200 נפש בשנה אחת הוא ערעור רציני של כל יציבות חברתית, ועזיבת 100 נפש בשנה ­ על אחת כמה וכמה . בימינו אין קיבוץ המעלה על דעתו קליטה כזו; יציאה כזו תיתפש כהרס מוחלט . באותם ימים אפשר היה לקלוט תנועת אוכלוסין כזאת רק בהכרה שתהליך ה...  אל הספר