הקיבוצים הארציים . צידקת דרכם כאילו הוכחה לעיניהם כל יום באמצעות מעשיהם . לשכונה נוספת בתלאביב, גדולה ככל שתהיה, לא היתה אותה השפעה מעוררת ביישוב, בציונות, ברחבי העולם היהודי, כמו לעוד קבוצת חלוצים המתיישבים באיזשהו מקום נידח בארץ ומצליחים לפתחו על אף הקשיים, בקצב מהיר ביותר . הדמיון הציוני נדלק ) כמעט בעלכורחו ( משהוכח בעליל הקשר שבין דרך ההגשמה הקיבוצית והיעדים המדינייםהתיישבותיים של התנועה הציונית . התנועה הקיבוצית כולה היתה שיכורת נצחין; הקיבוץ המאוחד חש כמי שדרכו הולכת ומתגשמת לעיניו . אלא שהקצב הזה, לא היה בו די כדי להשליט את דרך הקיבוץ בארץ . גרשון אוסטרובסקי, אז בעיןחרוד, ממנהיגיו הבולטים של "קיבוץ עיןחרוד" ושל הקיבוץ המאוחד בראשית ימיו, לא רק שלא הסתפק בקצב גידול זה אלא אף התאכזב ממנו . לימים הגיב : גם קיבוץ תליוסף וגם קיבוץ 8ץתרוד היו קיבוצים קטנים . . . ולוא היה לנו עכשיו קיבוץ של 10,000 איש, או 20,000 איש . . . לוא היה יישוב של 200,000 איש ובתוך זה רופאים . שיש ] בתוכו [ אוניברסיטה ויש תפישה . . . " 4' אלא שבקורת מאוחרת זו היא יוצאת דופן . התחושה הכללית באותם הימים ה...
אל הספר