האינדיבידואלית על דרך הציונות הסוציאליסטית היא המניע העיקרי שלהם, והתקופה השניה, כש"החלוץ" היה לאחד משערי יציאת היהודים מגרמניה, נתון ללחץ של המונים מצטרפים שלא אידיאלים ציוניים הביאום שמה אלא תחושת האסון המתקרב ובא . רוב המצטרפים היו רחוקים משורשים תרבותיים יהודיים, רובם קיבלו השכלה כללית מסודרת, השכלה גרמנית אינטנסיבית, ודומה שראו בחינוך היהודי תוספתן שאינו מעלה ואינו מוריד . מנהגה של מזכירות הקיבוץ בשאלות הקליטה של עליה זו היה לנסות "לבולל" אותם, מהר ככל האפשר, בקרב יוצאי גלויות מזרח אירופה בקיבוץ . מדיניות זו באה לביטוי בהתנגדות חזקה להקמת יישובים שבסיסם עולי גרמניה . הדרך המקובלת היתה לחלקם ב''מנות קטנות" בין היישובים השונים למעט גבעתברנר, שבגלל חברי ''חירות" שהיו בין חבריה, נעשתה מרכז קליטה של עולי גרמניה מההתחלה . הנימוק השכיח ביותר : הצורך להעלות את הרמה התרבותית בכל יישובי הקיבוץ . כלומר, הכרה בתרומה תרבותית ייחודית שיכלו עולי גרמניה להביא . אלא שנראה שמה שקבע לא פחות היה החשש שהעולים יביאו לשינוי בחיי הקיבוץ עלידי הדגשה של החיים האינדיבידואליםטיים . כאילו "ישחיתו'' את הקיבו...
אל הספר