היכולה להביא לפיצוץ ההסתדרות . הוא ראה בארגון הנפרד מקור להתחרות בין הקיבוץ לבין ההסתדרות בכל שטחי הפעולה ההסתדרותיים . כבר בימים הראשונים להתארגנותו של הקיבוץ המאוחד טען ברל שזה ימשיך להיות נאמן כל עוד לא יתגלע ויכוח ממשי בינו לבין ההסתדרות, ושנאמנות זו תופר כשירגיש שעליו לוותר לעניין ההסתדרותי הכללי . היה גם מומנט אישי בבקורתו של ברל . לפתע הוא היה ל"חיצוני" למערכת הקיבוצית . הוא לא היה מהמגשימים . כמי שאינו מגשים, חש בפחיתות ערך עקרונית שלא יבול להתעלם ממנה . ודבר נוסף : ברל היה הבנאי הגדול של מוסדות הסתדרותיים, והנה דווקא בבניה החשובה ביותר, בעיניו, לא הוא טרח, לא הוא יזם, ובמובנים רבים, בהרגשתו הפנימית, עמד מן הצד . ברל יכול להסתמך על מספר מאבקים פנימיים נגד בדלנות ונטיה צנטריפוגלית, שההסתדרות בבר הספיקה להתנסות בהם . אופיה של אחדות העבודה, על אף נטייתה להמוניות, היה מהפבניריכוזי, והיא לא הסכינה, לא במובן הנפשי ולא בביטוי הארגוני, לפלורליזם מפלגתי, אף לא לאפשרות של סיעות עיוניות, חרף הכרזותיה שמשמעת הפעולה חשובה ולא דיעותיהם הפוליטיות של חבריה . זאת בעוד שבחיי היומיום שלה היתה מל...
אל הספר