פרק ד : השיכון החברתי בארץ ישראל עד מלחמת העולם השנייה 95 דגם ה – Zeilenbau של קליין וגרופיוס מבאד דירנברג, גם כאן ללא גינות פרטיות, ברוח האידאולוגיה הציונית הסוציאליסטית . כמו בבאד דירנברג, גם כאן הוקמו מבנים דו – קומתיים במפנה מזרח מערב מפנה המתאים לאירופה, אך לא לאקלים הארץ – ישראלי . הקרקע נמצאה בבעלות ציבורית ונחשבה לנחלת הכלל בניהול האגודה השיתופית, והכּניסה לכל הדירות הייתה ישירות ממרחב נחלת הכלל . למרות המחיר הנוח 50 לירות לדירה של שלושה חדרים עם מרפסת מקורה לא היה קל למכור את הדירות במעונות עובדים א . הפועלים לא התלהבו מרעיון המגורים בבתי דירות דו – קומתיים והעדיפו יחידות של קומה אחת עם משק עזר, כמו בשכונות הפועלים . אנשי "המרכז" יצאו אפוא למפעלים, למשרדים ולחנויות בניסיון לשכנע פועלים לרכוש יחידות במתחם . בסופו של דבר נרכשו הדירות בידי כמה מנהלי הסתדרות, פועלים ועיתונאֵי דבר , בהם ברל כצנלסון ומשה בילינסון, ואישים מרכזיים נוספים בתנועת העבודה, בהם ישראל גורי, אליעזר לוין, יוסף קיציס, שרגא גורן ונטע הרפז . ( 18 ) מעונות עובדים א, ב, ג, 1931 . אדריכל : דב קוצ'ינסקי 96 נחלת הכלל...
אל הספר