פרק ד : השיכון החברתי בארץ ישראל עד מלחמת העולם השנייה 91 ומימון הבנייה . הרעיון שאיגוד העובדים עצמו ירוויח על חשבון הפועלים היה פסול מבחינה אידאולוגית, ולכן הוגדר המס לא כתשלום, אלא כ"החזר הוצאות" . דיירי שכונות העובדים, רובם ככולם, דחו את רעיון הבעלות הפרטית על הקרקע והעבירו את זכות הקניין לקק"ל . הם בנו בתים קטנים בני קומה אחת עם אדמה מתאימה למשק עזר, ובו לולים, גני ירק ועצי פרי . שיכוני העובדים ומעונות העובדים לא היו יוזמה כלכלית שנועדה רק לספק דיור במחירים סבירים, אלא גם חזון אוטופיסטי של חברה סוציאליסטית כמו השכונות הראשונות מחוץ לחומות ירושלים שהוקמו ופעלו מתוך חזון חברתי וסדר יום לאומי של יישוב הארץ . שיכוני העובדים נבנו עם משק עזר, כמו שכונות הגנים בווינה, כדי לעזור לדיירים להשיג מידה מסוימת של עצמאות כלכלית וביטחון תזונתי בתקופה של משברים כלכליים . לעומת זאת, מעונות העובדים, כמו בנייני ה – Gemeindebauten בווינה, נבנו בתוך מרכזי הערים, בין היתר כדי להרחיב ולבסס את כוחה הפוליטי של תנועת העבודה בשטח השיפוט של העיר . בתל אביב הוקמו בסך הכול 11 שכונות עובדים, שהראשונה בהן הייתה שי...
אל הספר