"פרנקפורט החדשה"

80 נחלת הכלל : השיכון החברתי והציבורי בישראל השיכון החברתי בארץ ישראל, ולימים השיכון הציבורי במדינת ישראל, הושפעו גם מן השיכונים שנבנו בגרמניה וגם מאלו שנבנו בווינה : מבחינה צורנית הם הושפעו מן Neue Bauen-ה הגרמני, אך מבחינה חברתית ופרוגרמטית הם הושפעו מבתי ׳וינה האדומה׳ ״ . ( עמודים 79 - 81 ) ״ פרק ג : הדיור הציבורי באירופה בין שתי מלחמות העולם 81 הושפעו מבתי "וינה האדומה" . מתוך מחויבות למעמד הפועלים השיכונים שנבנו בארץ ישראל, כמו אלו שנבנו בווינה, נועדו לענות על צורכיהן של השכבות החלשות בחברה ולהציע סדר יום חברתי חדש . רבים מן האדריכלים הצעירים שפעלו בארץ בין מלחמות העולם רכשו את השכלתם וצברו את ניסיונם באירופה . הם ומוריהם היו מעורבים בתכנון מיזמים שתוארו בפרק זה ועסקו בשאלות הבוערות בתחום : שאלת האחריות החברתית של האדריכלות, הממשק בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי ותכנון הדירה המינימלית . הם הכירו מקרוב גם את השכונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים ויפו וגם את הניסויים החדשניים בתחום הדיור באירופה, ועבודתם בארץ הייתה ניסיון לשלב את הערכים של שניהם . ( 14 ) שיכון וֶוסטהאוזן, פרנקפורט, 1929 ....  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה