12 נחלת הכלל : השיכון החברתי והציבורי בישראל כמה וכמה לנוכח אתגרים קיומיים שעמדו לפני המדינה החדשה, שמשאביה מוגבלים והיא נתונה באי – ודאות פוליטית, ובהיעדר מידע בזמן אמת . יש לזכור עוד שהאוכלוסייה נזקקה לא רק לדיור, אלא גם לבתי ספר, למוסדות ציבור, לבתי חולים, למפעלים ולרשת כבישים ותשתיות . בשנים 1948 1952 הגיעו העולים בזרם מהיר ובלתי מאורגן שלא אִפשר תכנון מסודר . למתכננים ולאדריכלים היה מידע מועט על העולים לפני הגיעם לארץ, ולא היה די זמן להקים יחידות דיור ומתקני ציבור במהירות מספקת . הדירות תוכננו ונבנו לפי צרכיה של משפחת עולים "טיפוסית" ונמסרו לעולים החדשים לפי זמינותן ולפי הזכאות שקבעו הסוכנות היהודית ופקידי הממשלה . לכל קהילה היו כמובן צרכים ורצונות משלה, והיעדר הרגישות להבדלי התרבות בין העולים רק החמיר את קשיי השתלבותם . המשבר ההומניטרי המידי הוצב בראש סדר העדיפויות, על חשבון איכות התכנון והעיצוב . רבים התריעו כבר אז על המחיר החברתי והכלכלי שהדבר יגבה בעתיד . אחרי פרסום התכנית הפיזית של ישראל, המכונה "תכנית שרון", 1 והקמת חברת עמידר הואט קצב העלייה והיה לזרם מסודר . מתוך התפיסה שר...
אל הספר