הגיעה השעה לשוב . עברנו כבר את הגבול הסורי ועל פני אדמת סוריה צועדים אנו עתה . במשעול סלעי אנו עוברים . ההום עולה, אך איו כל הרגשת מחנק . האוויר כאן צח וקליל, ויש בו כדי לעורר מעט את החושים . אבנים, שמש, אדמה רוויה ואדמומית . אדמתסלע פוצעת את הרגליים . מטהמטה יורדת הדרך ושוב פונה במעלה . נגד עינינו משתרעת כפרגלעדי בכל חינה ופארה, כעדות לנצחון האדם . 107 עם הגיעי לכפרגלעדי, מצאתי כאן קבוצת חברים, אשר מקרוב באו, מפוליו יוצאי קיבוץהכשרה בשם "תלחי" . החלק הגדול ביותר של קבוצה זאת עזב כבר את כפרגלעדי, או שעמד על טף העזיבה וההליכה ל . . . תלאביב . חברי המקום מתבדחים על חשבון הקבוצה, באמרם, כי שמה האמיתי, עוד בפולין, היה, כפי הנראה, לא "קבוצת תלחי" כיאם "קבוצת תלאביב" . מדהים כלכך ההבדל התהומי בין דמות האיש מהקבוצה ההיא לבין דמות האדם שהוא חבר כפרגלעדי ! בםברפנים יפות קיבלו במקום הזה את פני הבאים, בגודללבב קיבלום . עלאף המחטור והמצוקה ששררו בעת בואם, תפרו לכולם נעלים מצוינות ממש, הלבישום למופת, ובכלל עשו למענם והעניקו להם למעלה מכל יכולת . ואגיד ללאהגזמה, ממש למעלה מכ...
אל הספר