ט. "מתי תדעי מקום בחירתך?"

הגדולים הביאור אל חוף עליו חלמת כה רבות . ומבין אנוכי . כי זאת היא לר השעה הגדולה, אשר בה כל דאגה נעלמת והיתה כלא היתה . ואף עניינים של כורח מןגיק ביותר נמחקים עתה מלב בשעה זו, שבה כל עצב וכל חוש נתונים להיצמדות מוחלטת אל הפנים האלה האהובים, אליהם נמשכת בכל ישותך . כי, הנה, עתה, בשעת המפגש הגדול, הנך שבויה כל­כולך ברצונך העז להעמיק מבט בפנים האלה, ­ לחקור כל שינוי בם וכל חידוש, וכל רמז­תו אשר לא היה נודע לך עד כה, כל גוון חדש בברק העיניים, ואולי דמות­קמט עלתה בפניו של האהוב, ואולי חוט אתרפר בשיער ? . . . אכן, כה טוב מבין אני לרוחך, כסניה, וברור לי, כי לא תאמרי די בצפייה בנקודה אחת מסויימת, שהיא חלק מזער מהדמות כולה . יודע אני, כי לא את תאמרי : "הנה כאן, בנקודה זאת, ינוח מבטי ­ בנקודה זו ידבק המבט וכאן ידום גם הלב . צופה אני בשפתיך, אהוב­לבי, ואין לי עוד צורך לראות את עיניך או את מצחך, למשל, או קשת­לחייך וגולת­סנטרך . . . " . ­ לא ולא ! יודע אני, כי את, כפניה, לחזות בכל תשתוקק י ! בכל­בכל מגע אצבעותיך להטביע . את כל הזיו והפלא לשתות בצמא ולקלוט אל­תוכך עם האוויר הנטפג בריאה . רבות צפיתי...  אל הספר