בערב, חברת הילדים היא, ביסודו של דבר, גוף ע צ מ א י, הנמצא ברשות עצמו, אם כי בממגרת של איזו מרות, כמובן . כך, למשל, מתקיימות בערבים שיחות משותפות בין הילדים המבוגרים יותר לבין הילדים בניגילים צעירים יותר . השותפים לשיחה מופיעים כעמיתים שווים, אף כי ברור שהקבוצה המבוגרת יותר משמשת כאן כתחליף למורה . זה מעניק לבוגרים תחוטת חשיבות, אך, מה טחשוב הרבה יותר, זו הרגשת האחריות של הבוגרים כלפי עמיתיהם הצעירים . השיחה היא על נושא מנושאיהיום, ויודגש, שאף שהיא מתנהלת בנוכחותו של המורה, זאת היא נוכחות פסיבית מעיקרה והמורה אינו אלא כאחד מהכלל כולו . באותן השעות מתקיימים שיעורים ותרגילי מוסיקה בחדרהאוכל של ביתהספר . בו בזמן, ילדים אחרים, שהם יי ת י ר נ י ם הערב, מכינים את ווררהאוכל לקראת ארוחתהערב . גם שאלות הדת תופסות מקום בעבודת ביתהספר . דנים בהן תור רצינות וזהירות, בצמוד לחוטקשר היסטורי . הצעירים נוטים לצד הקו של האמונה . לאחר השיחה מתקיים שעור בתנ"ר, עם פירושים וביאורים אגב הארת דמותם של אישיםגיבורים היסטוריים, כמטה, דוד וכוי . בכל אלה נזהרים שלא להתבטא בשלילה בשאלת האמונה ובשאלת קיום...
אל הספר