מבוא

של הכשלון האנושי של הירידה מהארץ, יש כמדומה טעם רב יותר לעמוד על גורמיו . כי איו די בכר שנכיר את התנאים האוביקטיביים הקשים אשר שררו אז בארץ ולראות בהם את הגורם . תנאים אלה היו כה ברורים וגלויים, והאלטרנטיבה הקוטמת בארצות הגירה אחרות היתה אף היא נהירה לכל, עד כי אי אפשר לראות בם את סיבת הכשלון . הנכון יותר יהיה לראות בהתמודדות עם המציאות הידועה, את עיקר הגורמים לכך . הבאים ארצה על מנת להשתקע בה, האמינו בכוחם להתמודד עם כל הקשיים הצפויים, ומי שלא החזיק בה מעמד וירד מהארץ עשה זאת משום שכרע תחתיו בהתמודדות כי לא יכול לה . הרשימות של יוסף פריד, שאנו מפרסמים להלן, הן מעיו יומן של שנה אחת של התמודדות עם תנאי הארץ . שנה שתחילתה בתקוות הגדולות של הצלחה, המתבטאות בהחלטה להביא את אשתו ובנו ארצה, וסיומה בכשלון, עם עזיבת המשפחה, וכעבור זמן מה ­ גם ירידתו הוא מהארץ . לפנינו איפוא עדות של כשלונה של התמודדות אישית, ודומה כי עיון ברשימות אלה יש בה גם ללמד על כשלון הכלל . אפשר ומיטיבות הן להעיד על לבטיה של העליה השניה מאשר הנתונים הסטטיסטיים הבלתי בדוקים, ואשר ספק אם ניתן עוד לבודקם נאמנה . הרשימות משתר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית