איכות חיים, מוגבלות וזִקנה

| זִקנה 438 קובעי המדיניות כבעלי תרומה לרווחה האנושית, ומודדים את מצבו של הפרט באותם מדדים ביחס לנורמות ולסטנדרטים מקובלים ( קסיר - קלינר ואחרים, 2019 ) . לעומתם, חוקרים המשתמשים במדדים סובייקטיביים סבורים כי בהערכת איכות החיים יש להתמקד בדיווח העצמי של האדם ( או הקרובים אליו ) לגבי התנסויותיו, או בדיווחו לגבי הפער הקיים בין תפיסתו את אורח חייו לבין סטנדרטים שונים ( למשל ציפיות מהעבר, ציפיות לעתיד, שאיפות, או צרכים שונים ) , ולאו דווקא בתנאי חייו האובייקטיביים ( 2014 , . Verdugo et al ) . חוקרים המתבססים בהערכת איכות החיים על מדדים גלובליים מגדירים אותה על פי רמת הסיפוק הכללי ( הגלובלית ) שיש לפרט מחייו . בגישה זו, הערכת איכות החיים מתבססת לרוב על מדד אחד בלבד - רמת הסיפוק או שביעות הרצון הכללית, או על מדידה אינטגרטיבית ( סיכום ) של מספר תחומים וקיבוצם לציון אחד, בדרך כלל על מנת להקל על ההשוואה בין קבוצות או אוכלוסיות שונות . השוואה של מדדים מסוג זה ניתן לראות במאמרם של קרימי וברזייר משנת 2016 על איכות חיים ( Qol ) ועל ״איכות חיים הקשורה לבריאות״ ( HRQoL ) Karimi & Brazier , 2016 ( ) ....  אל הספר