שהייתו של מוניה מרדור בסוריה בפועל היתה קצרה ביותר, וגם תוצאותיה מועטות . רק כעבור כ 10 חודשים מאז שליחותו, בספטמבר ,1943 יצא נפתלי גולומב 7 לביירות, לרכז את אירגון ההעפלה בסוריה, כשזה עיקר תפקידו . התמונה אשר התגלתה לעיניו הייתה עגומה : א . עיקר ההעפלה התבצעה באמצעות מבריחים ערבים; ב . מנגנון העברת יהודים אשר הגיעו לקמישלי מהגבול העיראקי, או אל חלב מהגבול הטורקי, לא פעל . עדיין לא הוקם תא בקמישלי אשר יקלוט את האנשים, ולא נמצאה עדיין אפשרות בטוחה לקליטה ולהעברת אנשים מחלב על פני סוריה דרומה, לכיוון גבולות הארץ . וזאת, כי הדרך בת 450 הקמ' נמצאה תחת ביקורת קפדנית של כוחות הביטחון המקומיים . בדו"חות אשר שלח נפתלי גולומב ב 43 . 9 . 825 וב 43 . 11 . 91 הוא עמד על המצב בו היתה נתונה ההעפלה, וכפועליוצא ממצב זה התווה את תוכניותיו לאירגון ההעפלה : א . הקמת מנגנון "אנו לא יכולים להתחיל בעבודת הבניין בלי שיבואו אנשים . בשום פנים אין להסכים שתתחיל העבודה כפעולה חדפעמית אשר עלולה יותר ל'לכלך אותנו לתקופה ארוכה מאשר לפתור איזה שאלה קונקרטית בוערת" ופריסתו בקרב הקהילה בחלב, קמישלי, דמשק וביי...
אל הספר