ועד החינוך הארצישראלי ניאות לקחת תחת חסותו את חינוך ילדי דמשק, ובשיתוף פעולה עם ועד הקהילה פתחו המורים הגולים שני בתיספר יסודיים לבנים, ביתספר לבנות ושני גניילדים . 4בראש המערכת החינוכית העברית עמד יהודה בורלא . כ 1,200 תלמידים ותלמידות פקדו את בתיהספר העבריים . על תוצאות העבודה החינוכית מעיד יהודה בורלא : "במשך שנתיים ימים . . . הגיע הדבר לידי כך שהילדים כולם דיברו עברית ביניהם, ובשנה השלישית והרביעית היתה כבר תכנית ביה"ס מתאימה בכל לתכנית ביה"ס העברי בא"י . מן המחזור הראשון שגמר את ביה"ס לבנים ולבנות ) עשרים במספר ( נתקבלו תלמידים ותלמידות לגימנסיה בתלאביב, ולביהמ"ד למורים . . . יש להדגיש : חיבה מיוחדת לעברית ולתנועה הלאומית היתה מפעמת בלב ילדי גולה אלה עם התקשרות נפשית חזקה אל השפה העברית ואל הערכין הלאומיים . " ) הערה 4 לעיל, עמ' 176 ( . בנוסף לפעילות החינוכית בין כותלי ביה"ס, יזם המורה הארצישראלי בצלאל בצראווי, בשנת ,1919 את הרחבתן של תנועות הנוער "מכבי" ו"מכבי הצעיר" . מגמתו היתה לרכז בתוכן את מרבית הילדים והנוער שבקהילה ולטפח בהם את אהבת ארץישראל באמצעות הפעילויות שהן קיי...
אל הספר