לגבי המושג ''הגשמה עצמית" היה לקיבוץ פירוש אלטרנטיבי עדיף על ה"מימוש העצמי" של מסלו, משום שבעוד הראשון היה בעל אופי קולקטיביסטי, היות ש"הגשמתו העצמית" של הפרט באה מן ההענות לצורכי הקיבוץ היה השני, "המימוש העצמי", בעל אופי אינדיווידואליסטי עם קונוטציה שלילית, במשך זמן רב . השפעת משנתו של א'ד' גורדון, שראה בעבודה עצמה ובשביל עצמה ערך מקודש, והאלמנט המשימתי, שהעמיד את העבודה כשירות למטרות שמעבר לצורכי העובד בהויה השלימו את המכלול של משוואת גורמי המוטיבציה הקיבוצית שנעדרו ממנה השכר וההפרשיות . אפשר לראות בקומפלקס זה מעין משולש, שצלעותיו הן : א . הזדהות עם הקולקטיב וזיקה אליו, השתייכות לקיבוץ ולקבוצת העבודה . ב . משימתיות העבודה היא בשירות האומה, הציונות, התנועה והקולקטיב . ג . דרך העבודה מגיע החבר להגשמה עצמית, ועל כן, העבודה עומדת בפסגת הצרכים של האדם . מבין התשובות העיוניות נציין כאן את זו של חוקר הכלכלה הקיבוצית ח' ברקאי ) ,1987 . Barkai H ( : קיבוצים מצליחים להתגבר על "דילמת התמריץ על ידי פיקוח חברתי בלתיפורמלי על קיום מוסר העבודה, ועל ידי ההרכב החברתי שלהם שהוא פרי תהליך ממושך ...
אל הספר