בועידה הי"ח בעין-חרוד

362 שער שישי : 8591­ 1960 חלוקה צודקת יותר של ההכנסה בין העבודה לבין ההון, ועל­ידי צמצום הפער במשכורות . הוא הצביע על גידול פער התיווך מ­ 0 / ס 39 בתשי"ד ל­ 0 / 20 . 51 בתשי"ט . ההתפתחות הבלתי­פרופורציונלית בייצור החלב נובעת בעיקרה מהקוניונקטורה המאפיינת את המשק המשפחתי ועל כן אין הצדקה להקפאת הרפת והלול במשק הקיבוצי . גידולי השדה במשק הקיבוצי תופסים 0 / 70 . ,26 בעוד שבחקלאות הלא­ קיבוצית תופסים גידולי­השדה 0 / 70 . 16 בלבד . תוצרת בעלי­חיים, ובכלל זה דגים, תופסים בקיבוץ רק 0 / 90 . ,40 ואילו בחקלאות הלא­קיבוצית ­ 0 / 70 . 47 . ז . צור עמד על המחסור באמצעי­ייצור במשק הקיבוצי, במיוחד ברפת, בלול ובפרדס . בקיבוץ הותיק היו 8 . 0 חולבות ליחידה, בהשוואה ל­ 2 בממוצע במושבים הותיקים . מספר המטילות בקיבוץ הותיק ­ 83 בהשוואה ל­ 347 במושבים . הותיקים . שטח הפרדס ליחידת­משק בקיבוץ ­ 8 . 1 דונם בהשוואה ל­ 6 . 6 דונם במושב­העובדים, ולא עוד אלא שלפי תכנון שהוצע על­ידי משרד החקלאות עמדו לצמצם יחסית עוד יותר את משקלו של המשק הקיבוצי בענפי הרפת והלול . זאב צור טען כי אין הקיבוץ גורס את התפיסה המקובלת ב...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית