ניהול קרקעות הלאום

348 שער שישי : 8591­ 1960 את קרקעות המדינה כולן לרשות הקק"ל ולניהולה . סביב ההצעות אלה ניטש ויכוה חריף שנמשך גם בקונגרס הציוני . ההתנגדות מצד הקיבוץ 204 להעברת ניהול הקרקעות לידי המדינה נבעה בעיקרה מהחשש שצעד זה יביא בעקבותיו לחצים פוליטיים ופיסקליים למכירת קרקעות הלאום לפרטים, דבר המנוע בקק"ל הן בתוקף חוקתה האוסרת על מכירת קרקעותיה, והן בתוקף זיקתה להסתדרות הציונית שאין לה שום ענין פוליטי בביטול הבעלות הלאומית על הקרקעות . ולעומת זאת, ריכוז הניהול בידי הקק"ל גם יבטיח את שילוב הפונקציות של רכישת הקרקעות, פיתוחן, הכשרתן ותכנונן לייעודן ההתישבותי . הקונגרס הציוני הכ"ז, במאי ,1956 החליט "לחייב באופן עקרוני את הנהלת הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל בדבר הקמת מוסד לאומי שיהא משותף לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית . " 205 זאב צור העלה בקונגרס בשם סיעת אחה"ע­פוע"צ הצעה להעביר לרשות הקק"ל את הקרקעות שבידי המדינה, ובראש וראשונה את הקרקעות המיועדות להתישבות, תמורת התחייבות כספית, ובהתאם לכך גם להגדיל את חלקה של הקק"ל בהקצבות המגבית המאוחדת . ההצעה נדחתה ברוב קולות, זכתה רק בתמיכת אחדות­העבודה ­...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית