פיתוח התעשיה בקיבוץ

פיתודו הת'נשיה בקיבוץ * חלק מהמפעלים היו עדייו בבחינת בתי­מלאכה שעבדו בתלקם המכריע לצרכי המשק . אבל היו גם במה מפעלים חרושתיים מובהקים, עתירי עבודה . בעיית העבודה במפעלים אלה מצאה תהילה פתרונה באותו זמן על­ידי סידור­עבודה מרכזי של הקיבוץ, העברת חברים מהפלוגות הצעירות לעבודה במפעלים וצמצום העבודה בחוץ . או הגיוסים לצבא, העזיבות והעדר העליה הגבילו את מרחב התמרון של סידור­העבודה המרכזי . מלבד הדאגה לקיומה של פלוגת הקיבוץ בסדום, שעבדו בה 140 חברים, הועברו למפעלי המשקים 220 חברים מהפלוגות : לאפיקים ) קלת­ארגזים ( ­ 78; לאשדות­יעקב ) שימורים ( ­ 05; לגבעת­ברנר ) שימורים ( ­ 73; לגבה"ש ­ 8; ולמפעלים אחרים­ 40 . ואז עלתה השאלה : מה דינה של עבודת חברי הפלוגות במפעלי המשקים ? האט דינה כדין עזרה הדדית או כדין עבודה שכירה ? ב . מרשק טען שאם בית­חדושת בישוב אינו יכול . להסתפק בעבודה עצמית, והוא מוכרת להביא את מרבית עובדיו מהחוץ, עליו להפוך למפעל משותף של הקיבוצים והפלוגות שמהם באים העובדים בו . עלתה גם הצעד, ששכר­העבודה במפעל ישולם לא לפי השכר הממוצע במשק, כפי שהיה מקובל עד אז, אלא לפי ההכנסה בפועל...  אל הספר