בעיות-התעשיה בועידה

62 שער ראשון : 9391­ 1941 א . ברדיציבסקי ) יגור ( קרא לקומונה כללית של הקיגוץ, שמשמעותו היא כי ההון העצמי של המשקים הוא ההון של הקיבוץ כולו, העושה בו בהתאם לרצונו . "את מפעלי החרושת קובע הקיבוץ, וכל 9000 החברים רואים את עצמם במגויסים" . ב . מרשק ) גבה''ש ( אמר : "מזכירות­מקיבוץ החליטה שמשלמים לחברים מהפלוגות שכר יום­עבודה לפי הממוצע במשק . אד אם החבר עובד ב"קלת" והרווחים בו גבוהים הרבה יותר, הרי יש בזה פגם כל שהוא . את הרווחים של "קלת" צריר להפנות למשק הקיבוצי שיקלוט עליה . הכנסת החרושת שעלתה יפה צריכה להיות מוקדשת לפיתות ההתישבות החדשה . "קלת" תבנה את עין­גב ו"אשד" את גינוסר, כשם שסדום מסייעת לבנין מפעלי התישבות רבים" . י . טבנקין הקדיש הלק מדברי הסיום שלו בועידה די לנושא החרושת, שבאיחודה עם החקלאות בכפר ראה ברכה לפועלים ובפיתוחה­בסיס לקליטה לעתיד : "לא מקרית היתד . בתוכנו עצם האידיאה הזאת של בית­חרושת בגען ובאפיקים במקום טבריה וחיפה . חשבנו תמיד שטוב הוא ועלול להביא ברכה לפועלים אם בית החרושת הוא מאוחד עם הכפר, עם החקלאות . איחוד המלאכה, החרושת והחקלאות היה דגלנו . בועידה לא הודגש די...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית