מסידורי הזמן החדש 241 דרשנות, אף לא מקורות ומקבילות . לא בהוצאה מדעית רציתי, נתתי דעתי רק לבאר את הנאמר, במקצת מעבר לפרוש המילות" . בהתאם לשאיפתו זו, וכדי לאפשר שימוש רצוף בביאור בשעת התפילה עצמה, עוצב הסידור בשני טורים מקבילים : האחד של קטעי התפילה והאחר של ביאורה . כדי להקל עוד יותר על העיון, חולקו קטעי התפילה והביאור למשפטים ולקטעים קצרים במיוחד, ולרבים מחלקי התפילה אף נוספו משפטי הקדמה מעניינים, המתייחסים למקומם על רצף התפילה ולמשמעותם המחשבתית והרוחנית . בכל אלו, כפי שהוא עצמו מעיד, התבסס בן דב על מספר ספרים קודמים, בהם "ברוך שאמר", "נתיב בינה" ו"עיוני תפלה", וכן על סדרת סידורים נודעים, בהם אלו של ר' יעקב מעמדין, ר' זעליגמן בר והרש"ר הירש . ספר נוסף שעליו התבסס היה "מי מרום" – ספרו של הרב חרל"פ, שהרב מ"צ נריה הפנה אותו אליו בהסכמתו . ההסכמות עצמן, יש לומר, מעידות על בית גידולו הרוחני של בן דב, שכלל בתוכו רכיבים שמרניים ולאומיים גם יחד . כך, לצד תמלול של ברכות בע"פ מאת הרב שלמה זלמן אויערבאך ( "זה לי כעשר לכרוך את התפילה | מדף תשיעי 242 שנים שאני נמנע בהחלט לתת דברים בכתב להסכמה, ו...
אל הספר