לכרוך את התפילה | מדף שמיני 222 במה לבחור . לכן הדפסנו את הסדור הזה בכתב אשורי, והקורא שיתרגל להתפלל בסדור זה יכיר היטב את צורת הכתב, יוכל להבחין בקלות בין כתב לכתב, וידע במה לבחור" . אלא שאולי באופן מפתיע, מרבית ההקדמה לסידור – וכך גם ההסכמות הרבניות שנדפסו בו – אינה מוקדשת כלל וכלל להדפסתו בכתב אשורי, כי אם להחלטה עקרונית אחרת של העורכים : הסתמכותם המוחלטת על "התנ"ך של בן-אשר, שעליו סמכו הרמב"ם ז"ל וכל הפוסקים" . עבור שני תלמידי חכמים ומדקדקים מובהקים, הסתמכות זו על נוסח "כתר ארם צובא" הייתה כמעט בבחינת המובן מאליו . ואולם, בעיני אחרים הייתה זו הכרעה בעייתית יותר, בשל הערעורים שיצאו בחוגים מסוימים על האותנטיות של כתב היד, ועל הרשות שניתנה למגיהים ולמדפיסים לתקן על בסיסו נוסחים שהוטמעו בציבור מזה מאות בשנים . כך, לצד הציטוט הבסיסי של דברי הרמב"ם על נוסחו של בן אשר ( "שעליו היו הכל סומכין" ) , נוספו בסידור מכתבים שעליהם חתמו – בין השאר – הרב חיים קנייבסקי, הרב נסים קרליץ והרב משה שטרנבוך, הקובעים כולם כי ראוי הוא תפילתם של צדיקים 223 נוסחו של בן אשר לסמוך עליו, וכי אין להתייחס בהקשר זה...
אל הספר