במאה שערים וסביבותיה 193 את בית העלמין ההיסטורי בהר הזיתים, וטמנוהו דווקא בחלקת אדמה זעירה במערב רחוב יפו, שבה מצוי קברו עד היום, לצד כמה עשרות קברים נוספים . אמנם המהרי"ץ עצמו לא צמח בעולם החסידי, ואולם עם הגיעו ארצה – ובעקבות פתיחת המוסדות התורניים שבראשם עמד – החלה קהילתו מקבלת אופי חסידי יותר ויותר, תוך שאף הוא עצמו זוכה בהדרגה למעמד מעין-אדמו"רי . תהליך זה התעצם עוד יותר בימיו של בנו, אם כי עד היום נעה הקהילה על התפר שבין העולם החסידי לזה שמחוצה לו . אחד מביטוייה המובהקים של עמדה מורכבת זו הוא נוסח התפילה הקהילתי, המבוסס בחלקו על נוסח אשכנז ובחלקו על נוסח התפילה החסידי : כך, בעוד הקדיש והקדושה נאמרים בנוסח חסידי ( "ויצמח פורקניה", "נקדישך" ) , הרי שתפילה שמונה עשרה נאמרת רובה ככולה דווקא בנוסח אשכנז . הכרעות מורכבות מעין אלו, ניתן למצוא גם בחלקים נוספים בתפילה . מהדורתו המלאה הראשונה של "סידור מהרי"ץ" לימות החול, הופיעה בשנת 2001 ביוזמת בני הקהילה בבית שמש . שלוש שנים מאוחר יותר הופיע גם הסידור לשבת ולימים טובים, ועל עטיפתו הפנימית נכתב כי נערך "על פי נוסחי ומנהגי רבינו גאון ישראל...
אל הספר