במאה שערים וסביבותיה 181 בתחתיתו שמה המוכר של ההוצאה ; וכך פורטו עליו בהרחבה יתרונותיו של הסידור החדש : "אתה מוצא דבר דבר על מקומו ואינך זקוק בשעת כל תפלה ותפלה שהיא לדפדף ולחפש אחרי 'קדיש', 'יעלה ויבוא' . . . ועוד הוספות חשובות כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים" . בניגוד למעטפת החיצונית והפנימית, מאליו מובן שהעימוד הרציף של הסידור לא יכול היה להיסמך על עימודו של הסידור האשכנזי . זאת, הן בשל ההבדלים הניכרים בנוסחי התפילות ובסדריהן, הן בשל החלטת ההוצאה להוסיף בסידור – כמו במרבית מתחריו הספרדיים והמזרחיים – מגוון קטעי סליחות, בקשות ופיוטים, שחייבו אף הם עימוד מחודש לגמרי . עם זאת, שני רכיבים ייחודיים ואהובים במיוחד שנותרו בכל זאת מהגרסה האשכנזית, היו לוח האותיות והניקוד ששולב בפתח הסידור ( "אלפא ביתא למתחילים" ) , ו"טבלה ללימוד הקריאה הנכונה והכוונה שצריך לכוון בשמות הקדושים", ששולבה אף היא בראשיתו . כל זאת, אולי מתוך ניסיון לזהות חלק מהרכיבים שתרמו לפופולריות הגדולה של "תפלת כל פה", לשחזרם ולהתאימם לצורכיהם של מתפללים שאינם אשכנזים . הבדל נוסף – מהותי למדי, יש לומר – בין הסידור האשכנזי והספ...
אל הספר