172 שכונת מאה שערים בירושלים מוכרת מזה כשמונים שנה כאחד מסמליה הגיאוגרפיים המובהקים ביותר של החברה החרדית הקנאית בישראל . זאת, בין השאר בשל ריכוזם בה ובסביבתה של מוסדות "העדה החרדית", ושל כמה חסידויות הנודעות אף הן בשמרנותן האידיאולוגית ובשלילתן הנחרצת את הציונות . ואולם, בעבר הייתה דמותה החברתית והאידיאולוגית של השכונה מגוונת בהרבה . מאה שערים נוסדה בשנת תרל"ד ( 1874 ) , בידי קבוצה של תושבים אשכנזים "פרושים" מירושלים . אחדים ממייסדי השכונה עסקו באותן שנים גם בייסודן של שכונות נוספות, וחלקם זיהו את עצמם ( או זוהו לימים ) עם קבוצת "תלמידי הגר"א" האידיאולוגית, שפעלה בעיר במגוון תחומים מאז ראשית המאה התשע עשרה . חרף מיקומה הגיאוגרפי – שהיה בתחילה מעט מנותק, ונפרש מצפון לשכונות שנבנו עד אז – בתוך שנים אחדות החלה השכונה מתבססת, הן מבחינה מספרית הן מבחינה מוסדית וארגונית . בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים אף נוסדו סביב השכונה מספר לא מבוטל של שכונות נוספות – בהן בית ישראל, בתי אונגרין ובתי ורשה – ואלו הפכו את האזור כולו לאחד הריכוזים הגדולים של ירושלים היהודית החדשה, ההולכת ונבנית . ...
אל הספר