עדה, קהילה ותפילה 143 השנה, התייחס הרב אמסלם לגורמים שהביאו להפקתו, תוך שהוא תוקף – במרומז אך באופן ברור – את שיטת "איחוד הפסיקה" של הרב עובדיה יוסף, ואת שפע הסידורים שנוצרו בהשראתה : והנה בדורנו חדשים מקרוב באו חדשים לבקרים, לחדש סידורים ע"פ מנהגים והכרעות, שלכל היותר היו מתאימות לשומעי לקחם, ודוחפים בכוח השינויים שחידשו הן בהלכה והן בנוסח, לעשותם מנהג כלל ישראל, והצבור נבוך מרוב סידורים ונוסחים ורבתה המחלוקת . . . שאין ראוי לזנוח מנהגי אבותינו ולשוותם כטועים חלילה, ונהפוך הוא, על המחדשים נאמר : "עושה חדשות בעל מלחמות" . בהמשך עושה העורך, אולי במכוון, שימוש מחוכם דווקא בסיסמה המזוהה יותר מכל עם תנועת ש"ס עצמה : "סידורנו זה בא להחזיר עטרה ליושנה באמת, ולהפוך לסידורם של עדות הספרדים, סידורו של עם שלם" . כחלק ממאבקו של הרב אמסלם בשיטתם ההלכתית והאידיאולוגית של הרב עובדיה יוסף וממשיכי דרכו, מדגיש הוא בפתח הסידור כי "לא ראינו צורך להציג הסכמות לסדור, באשר זהו הסדור והנוסח שהתפללו בו מדורי דורות" . אף זאת בניגוד מובהק לסידורים שאותם הוא תוקף, ושבהם שולבה כמעט תמיד הסכמה הלכתית ( ולעיתים כמו...
אל הספר